التخطي إلى المحتوى
اخفاء الاعلان
Hide Ads

גורם לזיהום של נוער חזק ואובדן חיים בנגיף הקורונה

מה הסוד שמאחורי הנגיף המת הזה שפולש לעולם הוא נגיף קורונה המדביק את כל האנשים ללא יוצא מן הכלל, מספר המקרים בישראל הולך וגדל, מה שהביא לביטול התנועה הכללית בכל האזורים והערים. בין אלו המסוגלים להתנגד לכך ומה גורם

למותם של צעירים בריאים מנגיף זה, ומה יש לקחת מההוראות להתנגד ולהתמודד עם כל זאת באתר האינטרנט שלנו עיתונות אל-יקין, כפי שציטטנו את המקור לפרטיכם

אמנם נגיף הקורונה פוגע יותר במבוגרים מעל גיל 60, אך לאחרונה נצפים יותר מקרים של צעירים שמתו מסיבוכים של המחלה. מדענים טוענים כי הסיבות לכך יכולות להיות תלויות גנים או בשל “עומס נגיפי

כידוע, נגיף הקורונה מסוכן יותר לאנשים מעל גיל 60 ולאנשים הסובלים ממחלות רקע. אך אנו נתקלים גם במקרים שבהם צעירים סבלו מסיבוכים קשים של המחלה, חלקם אף מתו, למרות שהיו ללא מחלות רקע. במקרים מסוימים מגלים בדיעבד מחלות רקע שלא אובחנו לפני כן, אך ישנם גם מקרים של צעירים שמתו מהנגיף למרות שהיו בריאים. וזה מבלבל לא מעט מדענים שמנסים להבין את אופן פעולתו של הווירוס הקטלני, שגבה את חייהם של כ-70 אלף אנשים בעולם מאז שפרץ בדצמבר, נכון לשעה זו.

ישנן כמה תאוריות שמנסות להסביר את אותם המקרים של צעירים בריאים שמתו מהנגיף. ישנם מומחים שטוענים שהסטטיסטיקה נותרה אותה סטטיסטיקה ושככל שיש יותר מקרים במדינה כך עולה הסיכוי שנראה יותר מקרים של צעירים שמתים. אך ישנם גם מומחים הסבורים כי ייתכן שחומרת המחלה תלויה במידה רבה בגנים שלנו – ואחרים שחושבים כי ייתכן שהכל קשור לכמות הנגיפית שחדרה לגוף. הנה ההסברים לכל התאוריות:

הרכב גנטי שרגיש יותר לנגיף

מייקל סקינר, וירולוג במוסד האוניברסיטאי אימפריאל קולג’ בלונדון, סבור כי הגנים שלנו יכולים להשפיע במידה רבה על הרגישות שלנו לווירוס. “ייתכן מאוד שלחלקנו יש הרכב גנטי שמעלה את הסבירות שהגוף שלנו יגיב לא טוב להידבקות בנגיף הקורונה”, הסביר סקינר ל”גרדיאן”. נגיף ההרפס, שגורם לרוב האנשים לפצעי קור, מהווה דוגמא לרגישות גנטית זו. באנשים מסוימים, מוטציה של הנגיף משפיעה על תאים מסוימים במערכת העצבים ופוגעת ביכולת שלהם להתמודד עם ההשפעה הכי משמעותית שלו – מחלה שנקראת herpes simplex encephalitis, שנחשבת לסיבוך נדיר הגורם להתקפי פרכוסים ועוויתות אצל ילדים. “זה עשוי להיות דומה לרגישות הגנטית בקרב אנשים מסוימים שנדבקים בקורונה וסובלים מתופעות לוואי והשלכות חמורות יותר”, הוסיף סקינר.

עומס נגיפי

מומחים אחרים משערים כי ייתכן מאוד שחומרת המחלה תלויה גם בעומס נגיפי (Viral Load) – שמשמעותו מספר עותקי הווירוס בכל מיליליטר של דם. ככל שהעומס הנגיפי גבוה יותר, כלומר יש יותר עותקים של הנגיף בדם, כך מערכת החיסון תיפגע יותר. “אנחנו עדיין לא יודעים איזו השפעה יש לעומס נגיפי על אדם שנדבק בנגיף הקורונה. אם יש קשר בין עומס נגיפי להשלכות חמורות יותר, הוא משהו חשוב שנצטרך לגלות”, אומרת אליסון סינקלייר, וירולוגית באוניברסיטת סאסקס.

אדוארד פרקר, מבית הספר להיגיינה ורפואה טרופית בלונדון, מסכים עם טענה זו. “דיווחים ראשוניים מסין הראו כי ישנו עומס נגיפי גבוה יותר בקרב מטופלים שהמחלה הייתה חמורה יותר אצלם, בדומה לסארס ולשפעת”. לכן חשוב להפחית את החשיפה לנגיף ואם אדם מרגיש ברע, עליו להישאר בבידוד ביתי, כך נפחית חשיפה גבוהה יותר לנגיף ונמזער את הסיכוי להמשך ההתפשטות.

אמנם עדיין אין תשובה חד משמעית לשאלה מדוע צעירים מסוימים מתים מהמחלה למרות שהם בריאים, אך ייתכן מאוד שמדובר בשילוב של גורמים שונים. וזה ממחיש כמה חשוב לעקוב אחר ההנחיות, גם אתם צעירים ולכאורה נמצאים בצד ה”בטוח יותר” של הסטטיסטיקה.

מגפת הקורונה היא אירוע שממשיך להתפתח ולהתעדכן. הדיווח הנוכחי נכון ליום ב’ (06.04.2020) ועוד עשוי להשתנות. אנחנו משתדלים להביא לכם את הדיווחים העדכניים ביותר, אך חשוב להתעדכן מדי יום ביומו לאור השינויים הרבים.

* התוכן בערוץ זה אינו מהווה חוות דעת מקצועית, המלצה, תחליף להתייעצות עם מומחה או קבלת ייעוץ רפואי.

האם הכתבה עניינה אותך?

المصدر: Mako Mobile

التعليقات

اترك تعليقاً

لن يتم نشر عنوان بريدك الإلكتروني. الحقول الإلزامية مشار إليها بـ *